ביטוח לאומי נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת שיבוב, במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעות בתשלום 80% מסכום גמלאות הסיעוד שבו נשא.

הצדדים הגיעו להסכמה להגיש מסמכים ולסכם בכתב, ולאחר קבלת סיכומי הצדדים ניתן פסק דיני זה.

אין מחלוקת כי ביום 9.9.00 נפגעה הגב' פלורה קופלוביץ, (להלן: "הנפגעת"), בתאונת דרכים, ובגין תאונת דרכים זו הגישה תביעה כנגד הנתבעות, בינתיים נפטרה הנפגעת, אולם אין לכך כל השלכה על ענייננו.

עוד אין חולק, כי במסגרת תביעתה מונה מומחה מטעם ביהמ"ש שקבע כי לנפגעת נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין הגבלה בתנועה בברך ימין.

עוד אין חולק, כי סמוך לאירוע התאונה שולמה לנפגעת גמלת סיעוד, עד לחודש 8/01, שאז הופסקה גמלת הסיעוד מאחר והנפגעת לא עמדה בסף המזכה לקבלת גמלה. (ראה סעיף 1ב' לסיכומי ב"כ הנתבעות).

המחלוקות:

המחלוקת הראשונה נוגעת לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין גמלת הסיעוד ששולמה לנפגעת עד ליום פטירתה, לבין תאונת הדרכים,

המחלוקת השנייה נוגעת לאופן הוכחת הקשר הסיבתי,

המחלוקת השלישית נוגעת לקיומו של השתק שיפוטי, הנטען כנגד הנתבעות, ובמסגרת זו לשאלת הגשת מסמכים שהוגשו במצורף לסיכומים.

אדון במחלוקות כסדרן:

קשר סיבתי;

המחלוקת בין הצדדים נעוצה בפרשנותם את ההסכם שנחתם בשנת 1979 (להלן: "ההסכם") בין המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לבין הנתבעות.

סעיף 3 להסכם, קובע כי:

"שילם או משלם המוסד – על פי הוראות החוק – גמלאות לנפגע בתאונת דרכים (להלן- התביעה), והחברה אחראית – על פי הוראות הדין לרבות חוק הפיצויים ופקודת הביטוח – לפצות אותו נפגע מכוח היותה המבטחת של השימוש בכלי רכב שהיה מעורב בתאונת הדרכים, בגינה משתלמות הגמלאות לנפגע, בפוליסה שהייתה בת תוקף בעת התאונה, תפצה החברה את המוסד כדלקמן:

כאשר הנפגע הוא הנוהג בכלי הרכב – 62.5% מסכום התביעה.

כאשר הנפגע אינו הנוהג בכלי הרכב – 80% מסכום התביעה".

לימים, שינו הצדדים את שיעור הפיצוי שנקבע בסעיף קטן 1, והוא הופחת משיעור של 62.5% לשיעור של 55% בלבד.

בעניין, עא (חי') 14951-01-09 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' בטוח לאומי-סניף חיפה, קובעים שופטי ביהמ"ש המחוזי, כך:

"מלשונו של הסעיף עולה הדרישה הברורה לקיומו של קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לבין הגמלאות המשתלמות לנפגע, כתנאי לזכות הפיצוי של המל"ל.